מה קורה בפרשה?
משה מברך כל שבט בברכה מיוחדת לו, נפרד מהעם על הר נבו — והברכות נשארות איתנו לנצח.
הסיפור של הפרשה — לספר בקול
אפשר לקרוא לילדים פסקה אחרי פסקה, ולעצור באמצע לשאלות.
לפני פטירתו בירך משה את השבטים — כל שבט קיבל ברכה שמתאימה בדיוק לדרכו: לראובן — חי ולא ימוט; ליהודה — ידיו רב לו ועזר מצריו; ללוי — תמימו ואוריך; לבנימין — ידיד ה׳ ישכן לבטח; ליוסף — מבורך מכל; לזבולון — שמח בצאתך ובאהליך; ולאשר — ברוך מבנים. כל ברכה הייתה כמו חיבוק אחרון.
ולפני כל הברכות משה נתן את הכבוד הגדול ביותר לכולם: תורה צוה לנו משה — מורשה קהילת יעקב! התורה היא הירושה של כל יהודי ויהודייה, בכל דור ודור. ירושה שלא לוקחים ממנה — היא מחכה לנו תמיד.
ומשה בן מאה ועשרים עלה על הר נבו — ואלוקים הראה לו את כל הארץ עד הים האחרון. ושם נפטר על פי ה׳ — חז״ל אומרים: בנשיקה מפי ה׳ — ואיש לא ידע את מקום קבורתו. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה! והתורה נגמרת כאן — אבל הסיפור ממשיך איתנו, בכל דור מחדש.
שאלות לשיחה ביחד
- •התורה — ירושה של כל יהודי. מה אתם ״יורשים״ מהמשפחה ומהעם?
- •מה החלק שלכם בסיפור הממשיך של עם ישראל?
מה לומדים מהפרשה?
ברכה טובה נשארת הרבה מאוד זמן.