פרשת שמות

בני יעקב ירדו למצרים והתרבו מאוד — עד שמלך מצרים החדש פחד מהם והפך אותם לעבדים. הם בנו ערים גדולות בעבודה מרה ולא ראו תקווה. ובכל זאת גדלו והתרבו — כי עם ישראל לא נשבר.

יוכבד ילדה בן יפה. היא החביאה אותו שלושה חודשים, וכשלא יכלה עוד — שמה אותו בתיבה קטנה על הנילוס. אחותו מרים התחבאה בין הקנים וראתה מה יקרה לו. בת פרעה ירדה לרחוץ בנהר, מצאה את התיבה — וליבה נכמרה על התינוק הבוכה. היא אימצה אותו וקראה לו משה, כי מן המים משיתהו.

משה גדל בארמון, אבל ליבו היה עם אחיו העבדים. כשגדל יצא אל העם וראה את סבלם — והרגיש שצריך לעשות משהו. שנים אחר כך, כשרעה צאן במדבר, ראה שיח בוער באש ואיננו נאכל. משם קרא אליו אלוקים: ראה ראיתי את עני עמי — וארד להצילו. משה, על אף שפחד וגמגם, קיבל עליו את השליחות הגדולה.