פרשת חיי שרה: רבקה ליד הבאר

הפרשה בקצרה

שרה אמנו נפטרת בחברון, בגיל מאה עשרים ושבע. אברהם עצוב מאוד, והוא רוצה לקבור אותה במקום מכובד. הוא קונה מעפרון החיתי את מערת המכפלה, ומשלם עליה ארבע מאות שקל כסף, מחיר מלא, כדי שאף אחד לא יוכל לומר שהמקום לא שייך לו.

אחר כך אברהם דואג ליצחק בנו: הוא שולח את העבד שלו, שלפי המסורת קראו לו אליעזר, לארץ שממנה הגיע אברהם, כדי למצוא ליצחק אישה. העבד מגיע עם עשרה גמלים אל באר המים שליד העיר, ומתפלל: הנערה שתציע לתת מים גם לי וגם לגמלים שלי, היא המתאימה.

עוד לפני שסיים להתפלל, מגיעה רבקה. היא נותנת לו לשתות, ומיד אומרת: "גם לגמליך אשאב". עשרה גמלים צמאים שותים הרבה מאוד מים, ורבקה רצה שוב ושוב אל הבאר. המשפחה של רבקה מסכימה, ורבקה עצמה אומרת: "אלך". היא נוסעת לארץ כנען, פוגשת את יצחק, ויצחק אוהב אותה ומתנחם אחרי מות אמו.

בסוף הפרשה נפטר גם אברהם, בגיל מאה שבעים וחמש, ושני בניו, יצחק וישמעאל, קוברים אותו יחד במערת המכפלה.

הרעיון של השבוע: חסד בלי שמבקשים

העבד ביקש מרבקה רק קצת מים לעצמו. אבל רבקה ראתה גם את מה שלא ביקשו ממנה: את הגמלים העייפים. חסד אמיתי הוא לשים לב למה שאחרים צריכים, עוד לפני שהם אומרים.

שלוש שאלות לשולחן שבת

1. 1למה לדעתכם רבקה הציעה לתת מים גם לגמלים, אם אף אחד לא ביקש ממנה?
2. 2מתי מישהו עזר לכם בלי שביקשתם? איך הרגשתם?
3. 3אברהם התעקש לשלם מחיר מלא על המערה, גם כשהציעו לו אותה במתנה. למה זה היה חשוב לו?

פעילות קטנה: מבצע "גם לגמליך"

במשך השבוע, כל אחד במשפחה מנסה לעשות מעשה טוב אחד שאף אחד לא ביקש ממנו: לסדר משהו, להביא כוס מים, לעזור לאח קטן. בשולחן השבת כל אחד מספר מה עשה.

עוד בנושא